בן זהבה ודויד, נולד ביום כ"ד בטבת תרפ"ז (29.1.1927) בתל- אביב. כבר בילדותו ניכרה בו נטייה לנגינה וגם כאשר למד בבית- הספר היסודי קיבל שיעורים במוסיקה. הוא התחנך בתנועת- הנוער "בני-עקיבא" לתורה, עבודת-האדמה והגנה. אברהם הצטרף לגדנ"ע ובהיותו בן 14 התקבל ל"הגנה" ושירת שלוש שנים במפקדה הראשית. ב"שבת השחורה" (29.6.1946), נאסר על-ידי הבולשת הבריטית והיה עצור ברפיח 5 חודשים. כששוחרר מרפיח יצא לאימונים בגניגר ועלה לדרגת מפקד כיתה. בשובו מגניגר עבד כפקיד בקופת-מלווה של העובדים בתל-אביב. משם נקרא לפעולות ה"הגנה" בספטמבר 1947. השתתף בפיצוץ בניין אבו-לבן בסלמה ובכפרים אחרים בסביבות תל-אביב וברמת הכובש.

אחרי החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת- העצמאות בעקבותיה, התגייס גיוס מלא ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". היה עדין-נפש ושוחר חברה. אברהם התמסר לפעולתו בלב ונפש, יוזם, מעודד, מפעיל. ראשון למתנדבים. לבו ניבא לו שייהרג על-ידי כדור, והוא חזר באוזני חברו על חששו זה כמה פעמים. ביום י"ד באייר תש"ח (23.5.1948) נפל בעת כיבוש טנטורה, בחושו לעזרת חבר פצוע בשדה פתוח. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.